החייאת חברה לצורך העברת זכויות במקרקעין

מה קורה כאשר עולה הצורך להעביר זכויות בנכס מקרקעין והזכויות רשומות על שם חברה שנמחקה?

סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ''ג-1983 (להלן: "סעיף 369"), קובע, כי מי שמעוניין להחיות חברה שנמחקה יכול להגיש בקשה על דרך "המרצת פתיחה", נתמכת בתצהיר, לבית המשפט המחוזי במחוז בו החברה הייתה רשומה ולבקש את החייאת החברה לצורך העברת הזכויות וזאת בתנאי שחלפו פחות מ-20 שנים ממועד פרסום ההודעה על מחיקת החברה.

יצוין, כי בפסיקה ניתנה פרשנות מרחיבה לסעיף 369 ונקבע, כי גם אם חלפו יותר מ-20 שנים ממועד מחיקת החברה, עדיין ניתן להגיש בקשה להחיותה, בתנאי שבמסגרת הבקשה תתבקש הארכת מועד.

את הבקשה יכול להגיש כל אדם שיש לו אינטרס בהחייאת החברה ולאו דווקא מי שקשור לחברה באופן ישיר.

לאחר הגשת הבקשה, היא מועברת לתגובתו של רשם החברות, שבדרך כלל מתנה את הסכמתו בתשלום חוב האגרות של החברה ולעיתים, גם הגשת דו''ח שנתי.

תקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א-2001 (להלן: "תקנה 5א(ד)"), קובעת, כי בנסיבות מסוימות, חברה שמחיקתה בוטלה תהיה פטורה מתשלום אגרה בגין תקופת המחיקה.

בפסיקה נקבע, כי בבחינת בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין החייאת החברה לפי תקנה 5א(ד), יש לערוך איזון בין השיקול למתן פטור למפרע מתשלום האגרה החל מיום מחיקתה לבין השיקול של אי מתן פטור נוכח "התעלמות" המבקש מהמצב המשפטי עד לבקשת ההחייאה, ונקבע, כי ככלל, איזון ראוי יביא להחלטה על תשלום חלקי של האגרה, קרי, בגין חלק מתקופת המחיקה.

יצוין, כי היו מספר מקרים בהם רשם החברות כלל לא התנה את החייאת החברה בתשלום אגרה ובית המשפט אישר את החייאת החברה ללא כל תשלום.

לסיכום, כאשר עולה צורך להעביר זכויות בנכס מקרקעין, אך הזכויות רשומות על שם חברה שאינה קיימת עוד, ישנו פתרון פשוט ולעיתים אף זול – הגשת בקשת החייאה לבית המשפט.

       תקציר זה אינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני מתאים.

כתב: אייל שקיב, עו''ד