1. לכאורה בהגיענו ל"עולם שכולו טוב", שם איננו יכולים ליהנות מהרכוש שצברנו במהלך חיינו, מה יעלה בגורל הרכוש - לא אמור להטריד אותנו. ועם זאת, גורל הרכוש לאחר לכתנו מטריד אותנו מאוד. יש לכך מספר סיבות:
1.1. אחת, מדובר ברכוש שעמלנו עליו כל חיינו.
1.2. שתיים, אנחנו רוצים לדאוג לעתיד ילדינו.
1.3. סיבה נוספת – למנוע סכסוכים בתוך המשפחה לאחר לכתנו לעולם שכולו טוב.
1.4. עוד סיבה – "לעשות צדק" או "לסגור חשבונות". לעשות צדק - עם מי שהיה טוב איתנו, נאמר ידיד קרוב שנתן הלוואה בשעת צרה או בן המשפחה שהכי זקוק לעזרתנו. ולסגור חשבונות – כל אחד והפנקס שלו...
2. לכן, צוואה היא מסמך חשוב מאין כמותו, השפעתה היא לא רק כלכלית אלא גם רגשית. זוהי המילה האחרונה שלכם בעולם הזה, וכך גם יזכרו אתכם. לטוב או לרע. כך תיזכרו על ידי הקרובים שלכם, והצוואה היא המאזן האחרון במערכת היחסים איתם.
הצוואה היא ההזדמנות האחרונה להעביר ליקירינו מסר אחרון שהינו נצחי ובלתי הפיך.
3. צוואה מהווה מסמך חשוב מעין כמותו, המתייחס לכלל רכושו של אדם, אותו צבר בעמל רב, במהלך כל חייו, ולכן יש להתייחס בכובד ראש אל תוכנה ואופן עריכתה, באופן מקצועי ומדויק.
4. "צוואה" היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. לצוואה יהא תוקף מחייב אם נעשתה באחת הדרכים הקבועות בחוק, ואין בה פגם שלא ניתן לתיקון. רכוש האדם לאחר מותו נקרא עיזבון.
5. יש חופש הורשה מוחלט, המבוסס על כלל ידוע בדין העברי: מצווה לקיים את רצון המת. כיבוד רצון המת מהווה עיקרון על בפרשנות וקיום צוואות.
שיקולים של צדק והגינות אינם חלים על הוראות הצוואה, ולכן במקרה בו נפטר אדם ומתברר כי לא הותיר אגורה לאיש מבני משפחתו והזוכה ברכוש הרב מאוד, הוא גוף איזוטרי כלשהו, שלמנוח לא היה בחייו כל קשר אליו – הצוואה תקויים.
בהתאם ל'עקרון חופש הציווי' אדם יכול להדיר את אשתו וילדיו מרכושו, אדם יכול להעדיף ילד אחד ולהדיר מרכושו ילד אחר, ואף לצוות את כל רכושו למוסד לחתולים עזובים, ובלבד שאותו מוסד הוא גוף משפטי מאוגד כדין הכשר לזכויות וחובות.
6. הצוואה מקבלת מעמד משפטי, רק לאחר פטירתו של אדם ולאחר הליך משפטי פורמלי, אשר במסגרתו מבקשים היורשים, או חלק מהם, מהרשם לענייניי ירושה, לתת תוקף לצוואה רק כאשר ניתן צו המקיים את הצוואה היא מקבלת תוקף ומעמד משפטי מחייב.
ניתן גם בבי"ד הרבני, עם נוכחות של כל הצדדים.
7. סוגי צוואות
אדם החליט לעשות צוואה. איך הוא יכול להוציא זאת אל הפועל. החוק מכיר ב – 4 סוגים של צוואות, 3 מתוכן חייבות להיערך בכתב.
7.1. צוואה בכתב יד – הצוואה כולה צריכה להיכתב בכתב ידו של המצווה, היא צריכה להיות עם תאריך בכתב ידו של המצווה וחתומה על ידיו.
היתרון: אינה צריכה להיות מודפסת וגם מי שאינו בקיא במחשבים יכול לערות צוואה.
החיסרון: אינה נערכת ע"י עורך דין שמזהה את עורך הצוואה ולכן יכולים לזייף צוואה כזו. חיסרון נוסף: כבר קרה שבתי המשפט לא כיבדו צוואות כאלה עקב כתב יד לא קריא, הוראות מעורפלות או כפל משמעות בהוראות הצוואה.
יש בדיחה על המושבניק שמחלק את רכושו. את הנחלה הוא הוריש לבן הממשיך, אך את שני סוסים חילק בין שני בניו, לכל אחד ציווה סוס מבלי לציין איזה. הבנים, בנימין ויודה חילקו ביניהם את הסוסים, והחליטו לעשות בהם סימנים. בסוס של בנימין קשרו חוט. השכן שתמיד ניסה לסכסך ביניהם, קם בלילה והוריד את הסרט. למחרת החליטו לסמן את הסוס של בנימין על ידי קיצוץ הזנב שלו. קם השכן המסכסך בלילה וקיצץ את הזנב לסוס של יודה. קמו האחים בבוקר, מיואשים. לבסוף בנימין אמר – יודע מה יודה, אני אקח את הסוס החום ואתה את הלבן...
מסקנה חברים: ההוראות בצוואה צריכות להיות ברורות ומפורטות גם ליורשים כמו בנימין ויודה !
7.2. צוואה בעדים - צוואה שניתן לערוך אותה בהדפסה, על המצווה לאשר את תוכנה על ידי חתימתו עליה, בנוכחות שני עדים. 2 העדים יאשרו בחתימתם כי המצווה חתם עליה בפניהם והצהיר כי זו צוואתו וחתם עליה מרצונו החופשי.
חשוב להקפיד שהצוואה תאושר בחתימת עורך דין שיוודא את זהות המצווה והעדים.
יתרונות:
7.2.1. קשה לזיוף, כי יש 2 עדים ואישור עורך דין.
7.2.2. צוואה מודפסת היא ברורה יותר, קריאה יותר ויותר קל לעקוב אחר כוונת המצווה.
7.2.3. בדרך כלל מעורב בהכנתה עורך דין, שיכול לוודא שהצוואה מנוסחת באופן חוקי ותקני.
7.2.4. בצוואות שנערכות במשרדי עורכי דין, עורך הדין דואג להמציא 2 עדים שהנם
נייטרלים וחסרי אינטרסים בצוואה.
מבחינת אמינות ובטיחות זו הצוואה המומלצת ביותר.
לעיתים קרובות עריכת צוואה בעדים אצל עורך דין מצריכה 2 פגישות, בראשונה העורך דין ירצה לשמוע על כלל הנכסים ולמי אתם מורישים כל נכס. אחרי שתלכו הביתה יערוך את הצוואה ובפגישה השניה, תחתמו עליה בנוכחות 2 עדים.
7.3. צוואה בפני רשות – ניתן להצהיר את צוואתכם בפני שופט או רשם, דיין בי"ד דתי או נוטריון.
יתרון: אלמנט של חגיגיות !
חיסרון: תהליך ארוך עקב עומס מערכת בתי המשפט, כרוך בהגשת בקשות ותשלום אגרות.
7.4. צוואה בעל פה- אפשרות זו קיימת רק במקרה שהמצווה נמצא על סף מוות, או רואה עצמו במצב כזה. אדם כזה יכול לצוות את רצונו בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, ועליהם לרשום אותה בזיכרון דברים. לאחר מכן יש להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.
יתרון: במקרה של מוות פתאומי למוריש יש פיתרון מהיר ללא הזמן והמאמץ המושקע בצואה בכתב.
חיסרון: שדבריך לא ירשמו במדויק או חמור מכך – יסולפו בכוונת תחילה.
צוואה בעל פה בטלה לאחר חודש, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.
8. הנכסים אשר יכולים להיכלל במסגרת הצוואה:
במסגרת הצוואה, יכול המצווה להכניס את כל שצבר במהלך חייו, לרבות כסף, מיטלטלין, מקרקעין וכיוצ"ב.
לגבי מיטלטלין – אם בן הזוג בחיים הוא רשאי לקחת את כל המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, כמו מכונית, ריהוט, כלי מטבח וציוד אישי.
9. עם זאת ישנם נכסים שלא יכולים להיכנס לתוך העיזבון למשל:
זכות לדיירות מוגנת – אינה עוברת בירושה באופן אוטומאטי, אלא רק בהתמלא תנאים מסויימים כמו מגורים משותפים בדירת מגורים.
משק חקלאי, נחלה – חלוקתה פוגעת ביכולת לפרנס, ולכן לא ניתן לחלקה.
קופות גמל – בשנת 2009 הרשם לענייני ירושה בתל אביב קבע, כי על חלוקת כספי ביטוח חיים, פיצויים, פנסיה וחסכונות מקופות גמל חלות ההוראות שניתנו לחברות הגמל וחברות הביטוח - ולא אלה שכתובות בצוואה.
הערה: האמור לעיל בעניין מוטבים של קופות גמל, פנסיה וכד' השתנה זמן מה לאחר עריכת ההרצאה, על ידי פסיקה חדשה של בית המשפט לענייני משפחה (ד"ר י' ואח' נ' עזבון המנוחה ט' ואח'), ששינתה את פסיקת הרשם משנת 2009 בעניין זה. כעת, צוואה יכולה להיות הוראה לגיטימית לשינוי מוטבים בכספי קופת גמל, גם אם בעל הקופה כבר נפטר ובתנאי שהצוואה מתייחסת ל"זכויות שצבר במסגרת עבודתו", ושהכספים עדיין לא חלוקו. אין צורך לשלוח הודעה/צוואה לקופות על השינוי עוד בחיי המצווה.
המשמעות: מה שנרשם שם לפני שנים לגבי מוטבים ביום שפתחתם את הקופת גמל הוא שקובע. מייצר בעיה במיוחד אם רשמתם רק ילד ראשון ובינתיים נולדו עוד.
דוגמה נוספת: אדם שרשם את אשתו כמוטבה בפנסיה, התגרש כשהיה צעיר ו-60 שנה חי עם אשה אחרת ונולדו להם ילדים, האשה הראשונה היא המוטבת בפנסיה, על-אף שהוא לא רצה להוריש ל"מכשפה" כל דבר ....
ירושה על פי דין
10. בנסיבות בהן המנוח לא הותיר אחריו צוואה, העיזבון יחולק בין קרוביו – בת זוגו, ילדיו וצאצאיהם, והוריו. היסוד העיקרי לירושה על פי דין הוא קירבת דם, על פי שיטת הפרנטלות. פרנטלה פירושה אבות וצאצאים.
11. חוק הירושה קובע את ההסדר הראוי לחלוקת העיזבון. הסדר זה נקרא ירושה על-פי-דין. זאת אומרת שאם המנוח לא הותיר צוואה, אין לו כל שליטה בדבר חלוקת עיזבונו, והחלוקה נעשית עפ"י חוק הירושה.
11.1. המקרה הנפוץ ביותר שקבוע בחוק הירושה לחלוקת העיזבון בין היורשים הוא כאשר הנפטר הותיר אשה/בעל וילדים. במקרה זה 50% הולך לאשה ו – 50% הולך לילדים המתחלקים שווה בשווה בחצי הנותר. לעיתים, האשה שנשארת בחיים, מגלה בפעם הראשונה, לאחר פטירת בעלה, כי עליה להתחלק עם הרכוש האישי שלה ושל בעלה עם יורשים נוספים! גם אם אלה ילדיהם...
חוץ מהמיטלטלין – בן הזוג רשאי לקחת את כל המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, ובכלל זה ריהוט, מכונית, כלי מטבח, ציוד אישי וכד'.
11.2. מצב שני: נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים. העיזבון מתחלק שווה בשווה בין בן הזוג הנותר ובין הורי המנוח או אחיו ואחיותיו. 2/3 הולך לבן הזוג ו-1/3 מתחלק בין האחים.
11.3. מצב שלישי: בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.
11.4. מצב רביעי: ירושתו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר.
11.5. זכויות ידועים בציבור – חוק הירושה קובע כי בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו, ובמות אחד מהם, אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר – יירש בן הזוג שנשאר בחיים את בן הזוג שנפטר כאילו היו נשואים.
11.6.מי פסול לרשת?
מי שהורשע שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו של המוריש או מי שהורשע שהעלים או השמיד את הצוואה האחרונה של המוריש או שזייף אותה או שתבע לפי צוואה מזוייפת – ייפסל ולא יוכל להיות יורש על פי דין.
אלא אם כן – מחלתם לאותו "רשע" בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובת הרשע.
12. לכן, עשיית צוואה הינה כדאית למי שרוצה לסטות במשהו מההסדר של חוק הירושה. אם יש צוואה - כל ההסדר שקבוע בחוק – אינו תקף. זה יכול לקרות בכמה מקרים:
12.1. לחלק ספציפית לכל יורש נכס מסוים מהעיזבון, לא עלינו, להעדיף יורש אחד על פני משנהו או לנשל יורש.
12.2. זוגות עם ילדים צעירים, עושים לפעמים צוואה מסיבה אחת עיקרית – לקבוע מי יטפל בילדיהם במקרה שחס וחלילה שניהם הולכים לעולמם בו זמנית.
12.3. ילדים מאומצים – השנה נכנס תיקון לחוק בקשר לילדים מאומצים. עד התיקון, סבא וסבתא שרצו להוריש לנכד מאומץ היו צריכים לעשות זאת באמצעות צוואה – היום אין בכך צורך הוא יורש אוטומאטית כמו נכד ובן ביולוגי.
12.4. צוואות הדדיות. מי כותב צוואה כזאת?
[א] מי שחושש שהנותר בחיים עלול להתעמת עם הילדים, היורשים מחצית מהרכוש אם אין צוואה. למשל:
הילדים או בני זוגם יצפו מאמם האלמנה (או מאביהם האלמן) לתת להם את חלקם בדירת הוריהם. אם להורה אין כסף לתת להם לפי שווי חלקם בדירה, הם אף עשויים להגיש תביעה נגד ההורה הנותר בחיים למכירת הדירה כדי לקבל את המגיע להם. וכך גם באשר לרכוש אחר. כאשר מורישים את הרכוש לבן הזוג, מונעים מאבקי ירושה, גלויים או סמויים.
[ב] נישואין שניים. בנישואים שניים כאשר נפטר אדם ללא צוואה, וילדיו מנישואיו הראשונים מבקשים להוציא את האשה השנייה (או הבעל השני) מדירת המגורים. מי שרוצה לדאוג לשקט הנפשי של בן זוגו וסובר שההגינות מחייבת שילדיו ימתינו לקבלת חלקם בירושה עד לפטירתו של בן הזוג השני - יעגן את רצונו זה בצוואה.
12.5. בשנת 2005 תוקן חוק הירושה והוסף ההסדר של צוואות הדדיות. הסעיף שהוסף מבטיח כי לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג, בן הזוג השני שנשאר בחיים לא משנה את הצוואה ומוריש הכל לאחרים.
כאן נכנסת צוואה הדדית, היכולה להיות על מסמך אחד עליו באה חתימת שני בני הזוג, בה קובעים בני הזוג הוראות זהות שיחולו על שניהם בנוגע לחלוקת הרכוש לאחר פטירת כל אחד מהם.
צוואה מסוג זה הנערכת על ידי שני בני הזוג מובטחת מפני שינויים, שכן התיקון לא רק הסדיר בחוק את נושא הצוואה ההדדית, אלא גם הגביל את האפשרות לשנותה באופן חד צדדי.
12.6. בני זוג שערכו צוואות הדדיות רשאים לבטל את צוואותיהם, בין אם בחייהם ובין אם לאחר פטירת אחד מהם, בהתקיים אחד מאלה:
12.6.1. אם הביטול נעשה בעת ששני בני הזוג בחיים – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני. ברגע שנמסרה הודעה, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים.
12.6.2. אם הביטול נעשה לאחר מות אחד מבני הזוג ולפני שחולק העיזבון-
בן הזוג שנותר בחיים יוותר על כל חלק בעיזבון שהיה אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת.
12.6.3. אם הביטול נעשה לאחר מות אחד מבני הזוג ולאחר חלוקת העיזבון- בן הזוג שנותר בחיים ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית.
12.7. לעתים אי אפשר כבר להחזיר ירושה - למשל כשהיורש מכר דירה שהתקבלה בירושה - ובמקרה זה יהיה עליו להשיב את שווי הדירה. משמעות הדבר היא, שהיורשים המקוריים של הצד שנפטר יקבלו מה שההורה שלהם רצה שיקבלו.
12.8.כל האמור חל רק אם היורש הראשון השאיר בעת פטירתו רכוש שירש
מבן זוגו. חשוב לדעת, כי היורש רשאי לעשות במה שירש כרצונו, ורק
אם יישאר רכוש לאחר פטירתו - אז יזכו הילדים.
13. כשתלכו לערוך צוואה הדדית אצל עורך דין הוא לרוב יזכיר 2 מושגים: יורש במקום יורש ויורש אחר יורש.
יורש במקום יורש בא להבטיח את המצב הבא: חס וחלילה מי מהיורשים שלכם נפטר בטרם עת, לפניכם, ולא הספיק לקבל את הירושה. האם צריך לתקן את הצוואה? לא, אם מכניסים הוראת יורש במקום יורש. תקבעו שנכדיכם ירשו במקומו.
יורש אחר יורש – במצב זה אחד מהיורשים שלכם (למשל: בתכם) הספיק לקבל וליהנות מחלק מהירושה. אך נפטר בטרם עת ונשאר חלק מהירושה. למי היא תלך? אם לבתכם אין צוואה אז, 50% לבעלה הבוגדני ורק 50% לנכדים. יום אחרי תום השבעה התברר שהחששות שלכם התממשו והחתן הבוגדני כבר הספיק להתחתן עם הפילגש, להוליד תאומים ולהוריש להם את הירושה שלכם!
מצב זה יכול להימנע אם תקבעו בצוואה שלכם כי אחרי בתכם, הנכם מעבירים את חלק הירושה שנשארה, לילדיה הביולוגיים בלבד.
14. שינוי צוואה או ביטולה נעשה או על ידי כתיבת צוואה חדשה. החדשה מבטלת מעצמה כל צוואה קודמת, גם אם לא כתוב בה דבר על צוואה אחרת. ובתנאי שהחדשה סותרת את הוראות הישנה. אם היא רק מוסיפה – הישנה אינה מתבטלת!
דרך אחרת לביטול צוואה: קריעתה. אבל אם קיימים עותקים אחדים, צריך להשמיד את כולם.
15. מקרים בהם ניתן לבטל צוואה
מבחינה עקרונית בית המשפט ישתדל, במידת האפשר לקיים את הצוואה, כיוון שברור שהמנוח היה מעוניין לתת הוראות ספציפיות ביחס לעזבנו והיה מעוניין לחלק אותו בדרך מסוימת. ביטולה של צוואה, כולה או חלקה, יוצר מצב שהעיזבון יחולק בין היורשים הקבועים בחוק ולא בין אלה שפורטו בצוואה.
15.1. פגם בכשירות המצווה
ילד אינו כשיר לערוך צוואה.
אדם הלוקה בשכלו.
מי שאינו מבין את משמעות מעשיו. לכן, צוואה על ידי אדם שהיה נתון להשפעת תרופות שפגעו בצלילות דעתו בימיו האחרונים – ניתן לתקוף אותה ולבטלה. או מצב נפשי רעוע.
15.2. פגם צורני בצוואה
בעבר הלא רחוק חסר בצוואה כמו תאריך, היה מביא לפסילתה. בשנת 2004 תוקן החוק שמאפשר היום לקיים צוואה שנפל בה פגם צורני.
עם זאת המלצתי היא לקרוא בבית בנחת את הצוואה ולבדוק שהכל מדוייק: תאריך, תעודות זהות של הילדים, של הנכדים וכד'.
15.3. פגם בהוראות הצוואה – למשל: צוואה המזכה את מי שלקח חלק בעריכתה. לכן, לא להיעזר באף אחד לצורך עריכת הצוואה.
לא ללכת לעורך דין שהבן המליץ,
לא לתת לאחיין להסיע אתכם.
לאתר את עורך הדין בעצמכם ולהגיע במונית.
בעת חתימת הצוואה שאיש מהזוכים בה לא יהיה נוכח.
רצוי מאוד שהמצווה ישב ויסביר את רצונו לעורך הדין העורך את הצוואה כשאין בחדר איש מלבדכם.
(דוגמה נוספת: צוואה עם הוראה בלתי חוקית בלתי מוסרית כמו צוואה של נכסים גנובים או הורשה למישהו שכבר מת.)
עם זאת – ניתן להוריש עם תנאים. למשל: להוריש דירה ובתנאי שהיא לא תימכר לתקופה מסויימת.
קיימים תנאים מעוררי מחלוקת, שגם אותם בתי המשפט אישרו. למשל: קבלת העיזבון רק אם היורשים יעלו ארצה.
מצד שני יש תנאים רדיקליים המתנים את קבלת הירושה בשינוי דרסטי באורח החיים. כמו: חזרה בתשובה או גירושין.
אז – אם הנכד נשוי למכשפה, וכל המשפחה יודעת, רק הוא עדיין לא יודע זאת – לפתות אותו על ידי צוואה שמנה לא יעזור לכם להיפתר ממנה...
15.4. פגם בנסיבות עריכת הצוואה - צוואה שנערכה תחת איום, מרמה, או השפעה בלתי
הוגנת - בטלה.
במקרים רבים טוענים בני משפחה כי השפעתו של אדם מסוים על המצווה הייתה כה גדולה עד שהמצווה הושפע ממנו השפעה בלתי הוגנת, וביטל את רצונו החופשי בפני רצונו של אותו אדם. בית המשפט יבחן האם המצווה ערך את צואתו תחת רצון חופשי.
15.5. ביהמ"ש העליון קבעארבעה מבחנים שעל פיהם תבחן קיומה של השפעה בלתי הוגנת:
1. מבחן "התלות והעצמאות"- בית המשפט ישאל עצמו האם המצווה היה כאדם
עצמאי בתקופה הרלוונטית הן מבחינה פיסית והן מבחינה השכלית- הכרתית,
כאשר תלות פיסית אינה עדות מספקת לתלות בזולת.
2. מבחן "התלות והסיוע"- במקום שבו המצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת,
יש לבחון את טיב הסיוע, היקפו ומידת התלות במי שהעניק לו אותו.
3. קשרי המצווה עם אחרים- בידודו של המצווה וניתוקו מאחרים מגבירים את
התלות שלו בנהנה.
4. נסיבות עריכת הצוואה- מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה.
16. דוגמאות מהפסיקה:
תע 50279-12-10 - אישה אשר הלכה לעולמה קבעה בצוואתה כי בתה הקטנה תירש את מלוא רכושה. מנגד, האישה הדירה מצוואתה באופן מוחלט את שלושת ילדיה האחרים. הילדים אשר נושלו מהצוואה מיהרו והגישו התנגדות לקיומה. הילדים "המנושלים" טענו כי הבת הקטנה השפיעה על אמם השפעה בלתי הוגנת, מתוך רדיפת בצע וניסיון לזכות שלא כדין ברכושה. השאלה המרכזית אשר נדונה בבית המשפט במקרה זה הייתה - האם הטיפול אשר הבת הקטנה העניקה לאם בשנותיה האחרונות, עלה כדי השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי האם לא הושפעה באופן בלתי הוגן מבתה, ועל כן זה הגיוני שהאם תבחר להוריש לה את מלוא רכושה.
ת"ע 52816-10-10- למנוח במקרה דנן היו שתי בנות אשר אחת מהן נהרגה בתאונת דרכים עם בעלה. המנוח ערך צוואה בעדים לפיה הוא הוריש חמישית מרכושו לבתו החיה, וארבע חמישיות לילדי בתו השנייה. הילדים ביקשו לקיים את הצוואה אך בקשת התנגדות הוגשה על ידי דודתם. בעוד הילדים טענו כי המנוח היה צלול לחלוטין בעת עריכת הצוואה, בתו טענה כי האחרון סבל מדמנציה והצוואה הייתה למעשה תולדה של השפעה בלתי הוגנת מצד המבקשים. בית המשפט קבע כי ניתן לראות בבירור מהמסמכים הרפואיים שלא כך היה הדבר. יתרה מזו, רופאים אשר בדקו את המנוח בזמן אמת הגיעו למתן עדות בבית המשפט. הרופאים הנ"ל היו תמימי דעים לגבי אי יכולתו של המנוח לערוך צוואה במועד הרלבנטי.
17. הליך הפקדת צוואה אצל רשם הירושות: הפקדת צוואה יכולה להיעשות אך ורק ע"י המצווה (מלבד במקרה של צוואה בעל פה). לאחר עריכת הצוואה יש להצטייד בתעודת זהות ולפנות אל הרשם לענייני ירושה. בלשכת הרשם ממלאים בכתב בקשה להפקדת הצוואה. הצוואה, סגורה במעטפה, נחתמת בשעווה ובחותמת הרשם לעניני ירושה. על המעטפה רושמים את פרטי המפקיד ותאריך ההפקדה. הרשם לענייני ירושה והמפקיד חותמים על המעטפה. הצוואה החתומה נשמרת בכספת ורק המצווה עצמו יכול לקבלה בחזרה. הרשם מעביר הודעה על הפקדת הצוואה למרשם הארצי בירושלים, והמפקיד מקבל אישור על הפקדת הצוואה.
הפקדת צוואה כרוכה בתשלום אגרה בסך 103 ₪.
יחידת הרשם לענייני ירושה - מחוז תל אביב והמרכז נמצאת בכתובת השלושה 2, קומה ב', תל אביב, ושעות הפתיחה הן בימי א'-ה' בין השעות 8:30-19:30.
הכתוב לעיל, מתוך הרצאה שנכתבה ונערכה על ידי עורכת הדין אפרת יוסים בנושא צוואות בפניי חברי ברית חיילי האצל ביום 12.11.12.
03-6128000 | תובל 13 (בית אמריקה ישראל), רמת גן
