תקציר עת"מ 20386-09-13 אדם טבע ודין נ' ועדת ערר מחוזית לתו"ב מחוז תל אביב

לעמוד הראשון :

ביום 9.12.13 בית המשפט קיבל את עתירת אדם טבע ודין וביטל תוכנית (רג\מק\340\ג\30\א\1), שהתירה צפיפות מוגדלת בפרויקטים של תמא 38 בהריסה ובניה מחדש, מה שקרוי פינוי בינוי קטן, בעיר רמת גן.

פירוט (לדף השני):

תוכנית רג\מק\340\ג\30\א\1 (להלן: "התוכנית" ) היא ממשיכת דרכה של תוכנית רג/מק/340/ג/30/א שעמדה בתוקף במשך שנה וחצי ופקעה ביום 31.12.12. מטרת שתי התוכניות הינה מתן אפשרות לתוספת יחידות דיור במגרשים שבהם ממומשות תוכניות לפי תמ"א 38 ותוכנית רג/340/ג/30 על תיקוניהן, על ידי קביעת שטח דירה ממוצע שלא יפחת מ – 60 מ"ר (כולל מחסן וממ"ד) ובכפוף להנחיות הקבועות בתוכנית זו.

בתיקון מספר 2 לתמ"א 38 נקבעה אפשרות נוספת להשגת מטרת התמ"א, של חיזוק מבנים שאינם עומדים בתקן 413, כאשר הוסף לתמ"א סעיף 14 א' המאפשר את הריסת הבניין הדורש חיזוק והקמתו מחדש, לפי זכויות הבניה מכוח התוכניות החלות במקום, בתוספת זכויות הבניה אותן ניתן לאשר מכוח התמ"א.

התוכנית אמורה הייתה לחול רק על מבנים חדשים המוקמים במסגרת סעיף 14 א' לתמ"א 38 ולא על מבנים שבהם מבוצע חיזוק הבניין הקיים תוך הוספת שטחי בניה מכוח התמ"א (עיבוי בניה).

טענתם המרכזית של העותרים היא כי לא היה ניתן לאשר את התוכנית הנדונה כיוון שלא הונחה בפני הוועדה המקומית, כנדרש לפי סעיף 61א(ג)(3) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק" ) חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה המקומית שלפיה מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתוכנית.

כאמור, בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על ידי כבוד השופט מאיר יפרח, קיבל את טענת העותרים וקבע, כי לוועדה המקומית לא היה סמכות לאשר את התוכנית בטרם הוגשה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה כנדרש בחוק.

עוד הוסיף כבוד השופט מאיר יפרח וקבע כי לטעמי "חוות דעת כנדרש בסעף 61א(ג)(3) לחוק, חייבת להישען על ממצאי עובדה שנלקטו בידי המהנדס, אשר מתייחסים לשטח הגאוגרפי שעליו מיועדת לחול תוכנית מתאר נדונה בוועדה המקומית". בנוסף, נקבע כי, דיון בעל פה במסגרת דיוני הוועדה המקומית אינו מרפא את הפגם הנובע מהיעדר חוות דעת בכתב שהרי חוות דעת כתובה מביאה לבדיקה יסודית ומוקפדת של הדברים.

על כן, בית המשפט הנכבד קיבל את הערר וביטל את תוכנית רג\מק\340\ג\30\א\1 בעיר רמת-גן.

לפסק הדין קיימת משמעות גדולה ליישום תמ"א 38/2 בעיר רמת גן, שכן ללא מקור תכנוני לאישור הצפיפות המבוקשת בבקשות להיתרי בניה – שכבר הוגשו לוועדה המקומית בטרם מתן פסק הדין – בקשות אלה, שהוגשו על ידי יזמים שהסתמכו על התוכנית לא יאושרו לבניה.

המשמעות של הפסיקה היא שכל הפרויקטים שתוכננו על בסיס התוכנית שהתירה צפיפות מוגדלת, וטרם קיבלו היתר בנייה, יצטרכו לשוב אל שולחן התכנון ולהנפיק תוכנית חדשה כדי להוציא את הפרויקט לפועל.

מייד עם מתן פסק הדין נשמעו עליו ביקורות רבות ובמרכזן הטענה כי בית המשפט הנכבד לא שקלל בהחלטתו את מידת הנזק שיגרם לציבור כתוצאה מביטול התוכנית ומההסתמכות הלגיטימית על החלטת הוועדה המקומית שכבר אישרה את התוכנית ביום 19.5.13.

לפסק הדין המלא לחץ כאן